" תת ההכרה נפתחת כמו מניפה
עדיין היא סוס כהה, עדיין לא לבנה
המוח צף בי כמו מים, שושנה לבנה
ובאופק מזדמרים כמה רופאים, סיטרא אחרא …."
(יונה וולך)
התקף לב,-
או אוטם שריר הלב (Acute myocardial infraction) הוא מצב אשר בו נוצרת חסימה או היצרות באחד או יותר מן העורקים הכליליים המזינים את שריר הלב. ההיצרות נגרמת כתוצאה מארתרוסקלרוזיס. משמעות תהליך זה הינה הצטברות חומרים שומניים בדופן העורק, הגורמים לבליטה של ציפוי פנים העורק אל תוך חללו, ובכלל להיווצרות חלל. לעתים ניקרע הציפוי מעל לבליטה השומנית, ובמקום הקרע נוצר קריש דם אשר יכול לגרום לסתימה מלאה ופתאומית לשריר הלב. היווצרות חסימה – פלאק טרשתי – גורמת לפגיעה באספקת דם, חמצן, מזון לשריר הלב וכתוצאה מכך חלק משריר הלב מת. זהו נזק בלתי הפיך, נמק באזור מסוים בשריר הלב, ואם מתרחש אירוע כזה מתרחש התקף לב.
סיבוכים אפשריים –
של התקף לב הינם: אי ספיקת לב, הלם, הפרעות בקצב הלב, דלקת קרום הלב, תסחיף ריאתי, מוות.
גורמי סיכון-
ישנם מספר גורמי סיכון מרכזיים המשפיעים על הסיכון לפתח התקף לב: רמת כולסטרול גבוהה, רמת טריגליצרידים גבוהה, עישון, לחץ דם גבוה, סוכרת, השמנה, גיל, חוסר פעילות גופנית ותורשה.
תסמיני התקף לב:
לא ניתן לחזות מראש איזה עורק עלול לגרום להתקף לב או למנוע זאת. לא תמיד ההיצרויות הקשות אלו הגורמות לכאבים בחזה בזמן מאמץ, ואשר חולפים בעת מנוחה (אנגינה פקטוריס) הם התקף לב.
אחד הסימנים הבולטים ביותר הינו אי נוחות וכאב חזק ומתמשך בחזה. הכאב דומה לסוג הכאב בתעוקת חזה: כאב המופיע במאמץ ומוקל במנוחה. הוא עשוי להתפשט לזרועות וללסתות, אלא שכאב זה אינו מוקל במנוחה. הרגשת הכאב הינה של כיווץ, לחץ חזק מאד במרכז החזה; הוא יכול להתפשט ליד שמאל, לגב, לצוואר, ללסת, לכתפיים ולבטן העליונה. יכולה להופיע הזעה קרה, תחושת צריבה, שיהוקים, חנק, קוצר נשימה המחמיר בשכיבה ומוקל בישיבה או בעמידה, סחרחורת, בחילות, הקאות, עילפון, חוסר הכרה ועייפות. אולם לעתים קורה אי נוכחות סימפטומים כלל – במיוחד אצל סוכרתיים, קשישים ונשים.
הסימנים אצל נשים –
אכן שונים מעט מאצל גברים ומתאפיינים בעיקר בעייפות, חולשה וקוצר נשימה. רק מחצית מן הנשים מדווחות על כאב בחזה.
טיפול בהתקף לב
חלון זמן צר מאוד של מספר שעות עומד לרשות הרופאים המטפלים על מנת לפתוח את החסימה בעורק הכלילי, לעצור את התקדמות הנמק בשריר ולהציל את חיי החולה. אם אדם מקבל טיפול תוך כ-2 עד 4 שעות מעת הופעת ההתקף, סיכוייו להישאר בחיים גבוהים יותר מאדם אשר הטיפול בו התמהמה לשלב מאוחר יותר. הטיפול מתרכז בדרך-כלל בפתיחת כלי הדם החסום, אם ע"י צנתור – החדרת צינור לתוך כלי הדם, הרחבה באמצעות בלון, הרחקת הסתימה מבפנים והרס הרקמה באמצעות גלי לייזר או על-קול – או מתן תרופות ממיסות קריש דם.
טיפול מניעתי –
משמעו נטילת תרופות מדללות דם, כגון אספירין, ועשיית הנדרש להפחתת קצב התפתחות הרבדים הטרשתיים בעורקים המגביר את סיכוני התקף הלב – דהיינו אורח חיים בריא: חזרה למעגל החיים רגיל כולל החזרה לעבודה, במידה האפשר; תזונה נכונה המתייחסת לרמות הכולסטרול, טריגליצרידים, פעילות גופנית, הפסקת עישון, אלכוהול והתייחסות ללחץ.
הקשר בין מתח-חרדה ואירוע לבבי–
מחקרים מורים כי קיים קשר בין מתח נפשי והתקף לב. חולי לב לאחר התקף לב דיווחו בבדיקה מחקרית כי שעתיים לפני ההתקף עברו גירויים אפשריים כגון: התפרצות רגשית, כעס, נשיאת משא כבד, אכילת ארוחה כבדה, אירוע מבהיל ושינוי טמפרטורה פתאומי.
הטריגר השכיח ביותר – היה התפרצות רגשות שליליים או כעס. הלם רגשי מזעזע את הלב ועלול לפגוע ועד לפגוע קשה בתפקודו. גם בבדיקת מאושפזים בחדרי מיון או בתי חולים אשר הגיעו עם תסמינים הדומים להתקף לב למרות שבבדיקות לא נמצאו כמי שעברו אכן התקף, לא נמצאה חסימה עורקית והתסמינים חלפו לאחר זמן מה. בבדיקות דם נמצאו רמות גבוהות של הורמוני דחק כגון אדרנלין ונוראדרנלין, כשהן גבוהות משמעותית אף מהרמות הנמצאות בדם חולים אשר עברו התקף לב. הורמונים אלו נמצאו רעילים בנכחותם לשריר הלב ועלולים לגרום לשיתוקו ופגיעה בו. החולים העידו על "הלם רגשי" אירוע גורם מתח משמעותי, מספר שעות לפני תחילת הסימפטומים. במחקרים נמצא כי מתח מתמשך בעבודה מזיק ללב אף יותר ההשמנה, ומגבירה את הסיכון להתקף לב.
תופעה ידועה ואופיינית היא כי לאחר התקף לב -רבים הם הסובלים מחרדות, תחושת בדידות, קושי ליצור תקשורת עם זולתם, סיוטים, פחדים לישון, חוסר שקט, שינויים במצב רוח, תופעות של רוגז, דיכאון וכן קשיים לחזור ולהשתלב באורח החיים הרגיל, בחיי המשפחה והזוגיות. לעתים תופעות אלו מתרחשות מייד לאחר ההתקף, אולם לעתים מאפיינות יותר מספר חודשים לאחר התרחשות ההתקף.
יותר משליש מהמטופלים הלוקים בהתקף לב -צפויים לסבול לאחר ההתקף מרמות שונות של חרדה, דאגנות בלתי פוסקת ואף דיכאון. רמות החרדה אשר הם חווים הינן בדומה למתפתח לאחר אירוע טראומטי. בדומה למתפתח לאחר אירוע פוסט-טראומטי: חוסר שקט, חרדות, סיוטים בלילות, פלאשבקים מרגע האירוע, שינויי מצב רוח קיצוניים. כתוצאה מכך עלולה להתפתח התנהגות של הימנעות חברתית, מצוקה נפשית, פגיעה באיכות החיים – וכל אלו עלולים בתורם להגביר את הסכנה לפיתוח המשך בעיות לבביות. אם היו קיימים קשיים מסוימים בלתי פתורים קודם לכן עלול הדבר להחריפם.
התמיכה הרגשית הסביבתית-המשפחתית -חשובה בעת כזו לאין ערוך. עם זאת, במצב זה קיימת אפשרות עבור האדם שנפגע באירוע הלבבי גם להיעזר בייעוץ מקצועי ובעיבוד הרגשי של העובר עליו. קיימות טכניקות טיפוליות החשובות לעיבוד התחושות הטראומטיות, כגון להיעזר בכלי ה- EMDR, טכניקות הרפיה ודמיון מודרך, היפנוזה, מדיטציה והכלים לעיבוד תחושות הדחק ולעיבוד ולקידום תהליך ההסתגלות לתקופה שלאחר התקף הלב.
– www.dreinat-cohen.co.il
– [email protected]