אבטלה

"היא יושבת ימים רבים בביתה, היא קוראת עיתונים.
היא איננה עושה מה שהיא רוצה לעשות.
יש לה עיכובים. היא רוצה וניל, הרבה וניל.
תן לה וניל. בחורף קר לה, קר לה, ממש קר לה, יותר מאשר לאחרים. יותר מאשר לאחרים. היא מתלבשת היטב ועדין קר לה . היא רוצה וניל. היא לא נולדה אתמול, אם זה מה שאתה חושב;
זו לא הפעם הראשונה שקר לה, לא פעם ראשונה חורף ובעצם גם הקיץ איננו נעים, היא קוראת עיתונים יותר משהייתה רוצה …. "

(פרוטרט – דליה רביקוביץ)

אבטלה מוגדרת –

כמצב בו האדם, המסוגל ומעוניין לעבוד ולהתפרנס, אינו מצליח למצוא עבודה ולהשתלב בשוק העבודה. אדם זה, שהינו בגיל העבודה, נוקט ועושה פעולות ממשיות על מנת למצוא תעסוקה, ואף על-פי כן אינו מצליח בכך. מצב זה, ובמיוחד כאשר האבטלה הינה מתמשכת, נחשב כאחד ממצבי הסטרס-לחץ הקשים העוברים על המתנסים בו; משבר אישי-משמעותי בחיי הפרט.

משמעותה של האבטלה –

חוסר יכולתו של הפרט למצוא תעסוקה בשכר – הינה, לעתים קרובות, ירידה עד ירידה חריפה ברמת החיים ובאיכות חיים. קיימת אי התאמה בין עלויות והתחייבויות אשר נטל הפרט על עצמו בתקופה בה היה מועסק, ובין הכנסתו הנוכחית ויכולותיו ההוויות. פער זה עלול להוביל את הפרט עד עוני ומצוקה כלכלית קשה.

מאחר שהעבודה מהווה גם ערך שמשמעותו קשורה לסטטוס חברתי, ולעתים לזהות העצמית של הפרט, השלכותיה מתפרשות ומגיעות גם לתחומי הבריאות הנפשית של הפרט.

תחושות ותסמינים –

כגון הלם, כעס, תסכול, אובדן, דאגה – הינן צפויות. הידרדרות לכיוונים של מתח, תחושת כישלון וחוסר אונים; ירידה בחדוות החיים ותחושת ריקנות. מעבר מסדר יום מלא ליום ריק וחלול, אשר הפרט אינו יודע במה למלאו ואיך. ירידה בתחושת הביטחון הכלכלי, ועד תחושת תלות בבני המשפחה האחרים העובדים. התרחקות מאנשים לעתים מתוך תחושת בושה מהם. התכנסות והסתגרות חברתית.

ירידה בדאגה עצמית, התפרצויות זעם או בכי, תופעות עצבנות, קשיי ריכוז, תחושת חוסר אנרגיה או עייפות רבה, אכילה מרובה או מועטה מדי, ירידה בערך עצמי, דיכאון, חרדה ועד פגיעה בבריאות הפיזית ואף בתוחלת החיים.

אבטלה מתמשכת הינה מצב סיכון מבחינה בריאותית. מצב הלחץ והמתח המתמשך מהווה נקודת רגישות ופגיעות למחלות המומרצות על-ידי נסיבות כאלו: אולקוס, לחץ-דם, מחלות לב וכלי-דם, רמות גבוהות של סוכר בדם, כולסטרול, מחלות ראומטיות, החלשה של המערכת החיסונית. כל זאת כתגובה למצב האיום הנחווה. ובנוסף – כאשר הפרט מנותק מתחום התעסוקה זמן רב מדי, עלול ניתוק כזה לגרום להתיישנות ואובדן ערך המיומנויות אשר רכש. הדבר מפחית את ביטחונו העצמי ביכולותיו, ומעמידו במצב בו הוא עלול להיות מוכן להתפשר על עבודה ושכר, הפחותים מרמת כישוריו. נסיבות אלו מחריפות ככל שגילו גבוה יותר בעת הפיטורין או העת בה הופך מובטל.

לאבטלה עלולות להיות השלכות קשות גם בתחום המערכת הזוגית והמשפחתית; הרעה ברמת החיים המשפחתית ובסטטוס החברתי. השינויים הבולטים במצבו של פרט משמעותי במשפחה, הנוכחות המתמשכת של הפרט בביתו והפגיעה בביטחון העצמי, העלולים לגרום לשינויים באינטראקציה הפנימית המשפחתית, וגורמים למתחים ולעתים להידרדרות עד משברים במערכות היחסים בין בני המשפחה. מידת הפגיעה (בפרט כך גם במשפחה), תלויה במצבה הקודם של המשפחה וביכולתה להתמודד עם המצב החדש.

האבטלה מביאה מצבים למקומות ראות קיצוניים יותר, מחדדת בעיות והתנהגויות. במשפחה סולידרית –תחוזק הסולידריות. במשפחה אחרת יובלטו ויחריפו בעיות הקיימות ממילא. ללא ספק מקום הזוגיות והמשפחה חשוב ביותר בתמיכה מסייעת בתקופה זו, ומשפיע רבות גם על מהלך התפתחות היחסים לעתיד.

הפרט ומשאביו-

הפרט בנסיבות האבטלה עומד במבחן של משאביו הפנימיים והחברתיים ויכולתם לסייע לו. למרות שחלק מצליחים להפנות את ערעור האיזון של תקופה זו לכיוון שינוי חיובי – לעתים קרובות הכיוון הינו משברי ולפגיעה. שהרי איזון שהוא כה חשוב ומרכזי במערך תפקידיו וחייו של הפרט – התערער – ולא ברור מתי ואיך יחזרו דברים לקדמותם, או איך תימצא התשובה הרצויה ומהי.
קו העוני

כאלו אפשר למתוח קו ולומר מתחתיו העוני
הנה הלחם שבצבעי אפור זולים נהייה שחור.
והזיתים בצלחת קטנה
על מפת השולחן.
באוויר עפו יונים במטס הצדעה
לצלילי הפעמון שביד מוכר הנפט בעגלה האדומה
והיה גם קול הנחיתה של מגפי הגומי באדמה הבוצית
הייתי ילד , בבית שקראו לו צריף,
בשכונה שאמרו עליה מעברה,
הקו היחיד שראיתי היה קו האופק
ומתחתיו הכול נראה
עוני.
(רוני סומק)

קיימת חשיבות ליכולת שלא לשקוע בתחושות החרדה והדיכאון, שלא לאבד את חוויית האופטימיות כלפי החיים ואפשרויותיהם, הביטחון והערך העצמי. זוהי משימה קשה ולא פשוטה בשעת מבחן זו, הדורשת את ארגונם המחודש של החיים.

דרכי התמודדות-

דרכי התמודדות אקטיביות, הכוללות לקיחת שליטה על התקופה במידת האפשר, נשענות על חוסן אישי, מממשות כישורים שנרכשו: השכלה, חברים או רשת קשרים חברתית, נקיטת יוזמות, שמירה על תהליך חיפוש פעיל ועוד. היעזרות במעגלי התמיכה הסובבים אותו, באם יש לו, כגון המשפחה, החברה הקרובה – מסייעים ליציאה טובה מהמשבר.

– www.dreinat-cohen.co.il
– [email protected]