Highly Sesitive Persons HSP :
"…כל אחד מאתנו נתון בתוך שריון שכמעט אין אנו מרגישים בו עוד מחמת הרגל
יש רק רגעי כהרף עין שחודרים דרכו ומזרזים את הנפש …"
(מרטין בובר)
רגישות – (sesitivity)
רגישות הינה תכונת אופי ( trait ) ותחושה , יכולת חישה אנושית , המתארת עוצמת תגובה פיזיולוגית וריגשית של אדם.
תגובה –
בעקבות גירויים נפשיים ופיזיים השונים בעוצמתם ואשר עימם בא האדם במגע. קיימות עוצמות תגובה שונות:
גבוהות,נמוכות ,ממוצעות , וזאת – עקב אופנים ודרכים שונות של עיבוד אינפורמציה באיברי החישה ובמערכת העצבים.
רגישות נמוכה –
עלולה להקשות על האדם לחוש בגירויים פיזיים ו/או נפשיים עוצמתיים ובודאי שכך כלפי גרויים חלשים.
אדם כזה אשר הינו, לשם הדוגמא , בעל רגישות נמוכה למגע , עלול שלא להגיב נכון לאזהרת כאב ובכך תיפגע יכולתו להישמר לביטחונו.
אדם זה עלול לנוע כשתנועותיו חזקות מדי עבור סובביו , מעבר לתחושה הנוחה להם.
אדם כזה עלול להיות מתואר כ:" חסר רגישות", כמגיב "באופן לא מותאם" במצבים חברתיים, כ"חסר איכפתיות".
רגישות גבוהה- רגישות יתר – High Senisitivity
רגישות יתר – רגישות גבוהה – הינה תכונה התנהגותית בסיסית מולדת, אשר ניצפתה כקיימת בקרב מיני בעלי חיים רבים:
מזבובי הפירות ועד ההומו ספייאנס-בני האדם.
(SPS – sensery-processing sensitivity : A temperament/personality trait ) – הינה – רגישות לגרויים פנימיים וחיצוניים,הכוללת גירויים חושיים ,רגשיים ,תרבותיים ,חברתיים.
בשנת 1996 – ניסחה ד"ר איליין ארון לראשונה את המונח : "אדם רגיש מאד" – "HSP – Highly Sesitive Person" . – כהגדרת דר' ארון באתר האינטרנט שלה –
f (www.hsperson.com) :
" Elaine Aron;s defines a distinct personality trait that affects as many as one out of every five people.
According to Dr. Aron;s definition,
the Highly Sensitive Person (HSP) has a sensitive nervous system, is aware of subtleties in his/her surroundings,
and is more easily overwhelmed when in a highly stimulating environment.."
לטיעונה כ – 15%-20% מהאיכלוסיה הם בעלי תכונת הרגישות הגבוהה . מדובר בתכונה מולדת – ולא בהפרעה או בעיה נפשית.
האדם בעל הרגישות הגבוהה עשוי לשים לב , להגיב , לחוש , בגירויים פיזיים ונפשיים חלשים ביותר אשר אחרים מסביבו אף לא שמו לב אליהם.
חווה את תחושותיו בעוצמות גבוהות , רגישותו יתרה ומוגברת בתגובותיה לגירויים חזקים בסביבתו הפנימית והחיצונית.
תגובתו עלולה להיות חזקה גם לשינויים זעירים בתוכו , בסביבתו ובזולתו. אדם זה עשוי להיות מודע ולהבחין בדקויות ורגישויות אף של אנשים אשר אינו מכיר כלל וכלל.
לשים לב לקשיים ריגשיים של זרים לו , ולהיות מושפע מכך. באופן זה, העומס הריגשי אשר סביבתו מותירה בו ועליו ,יכולים להיתעצם.
אדם זה מגיב בעוצמה לשינויים במצבי הרוח : חיוביים ושליליים שלו ושל סובביו – תגובה ריגשית אשר תנודותיה ורמות האנרגיה
הנובעות ממנה גבוהות הרבה יותר מאשר מקובל אצל אחרים בנסיבות דומות.
הוא יכול להירתע ממגע קל – כמכאיב ומרתיע, להירתע מקולות גבוהים, אורות חזקים, להגיב במהירות יתרה – לסביבה כפוגענית, כמעוררת מתח, חרדה, בהלה, סבל, סכנה.
הוא מיתקשה לתפקד במשימות הדורשות ביצוע מספר מטלות בו זמנית שכן עומס הגוריים והסטרס הוא מעל לניסבל.
לשם הגנה עלול לנסות לפעול בהימנעות – ודרך זו עלולה לגרום לסיבוכי מישנה במצבו החברתי, לבעייתיות בהגדרה העצמית ובערך העצמי:
אדם כזה יתואר באופן החיובי : כרגיש לזולת , שם לב לניואנסים , לפרטים מזעריים המאפשרים לו לחוות את סביבתו
ואת החיים באופן מלא מדוייק ועשיר יותר . לבצע מטלות שונות בדייקנות היורדת לפרטים רגישים , אינטואיטיבי , יצירתי ,
מתחשב באחרים , איכפתי , אמפתי לזולת , בעל חמלה . מבין את השלכות התנהגותיו על זולתו , מצליח להתאים עצמו לאחר –
בצורה מייטבית תוך קליטתו אותו ,במדוייק רב,ולשלילה : כאדם מתנשא, מפונק , כאדם פגיע ,רגיש ,ביישני מדי , כשביר וחלש מכדי לפלס דרכו בבטחה בתלאות החיים.
כבר יונג התייחס לרגישות הפסיכולוגית בדברו על : Innate Seniveness
In reality, it is not a question of either one or the other [constitution"
or experience]. A certain innate sensitiveness produces a special
prehistory, a special way of experiencing infantile events,
which in their turn are not without influence on the development
of the child's view of the world. Events bound up with powerful
impressions can never pass off without leaving some trace on
sensitive people…"
Jung, 1913, para. 399) g)
בהגדרתו את מונח ה: מופנמות – מוחצנות ,(introversion – extroversion) , כאחד ממימדי האישיות המאפיינים והמרכזיים.
יונג מתאר את הספקטרום : כנע בין הקטבים . מופנמות – : האדם המופנם – מפנה את האנרגיות הנפשיות שלו כלפי פנים ועצמו, הוא נוטה למהורהרות, זהירות ושקט.
הוא יבלה את זמנו בתוך סביבה סגורה עם ספרים, מחשב ועם מעט חברים.
ועד: מוחצנות -: האדם המוחצן: מפנה את האנרגיות הנפשיות שלו כלפי חוץ והחברה, מעדיף חיי חברה פעילים וסוערים, הוא מלא חיים, ספונטני ועד אימפולסיבי.
This excessive sensitiveness very often brings an enrichment of
the personality. . . . Only, when difficult and unusual situations
arise, the advantage frequently turns into a very great disadvantage,
since calm consideration is then disturbed by untimely
affects. Nothing could be more mistaken, though, than to regard
this excessive sensitiveness as in itself a pathological character
component. If that were really so, we should have to rate about
one quarter of humanity as pathological…"
Jung, 1913, para. 398)n)
למרות שקיים הרבה מן המשותף בין הגדרת "אינטרוורט" ו"אדם רגיש מאד" – אין אלו מונחים זהים.
דר' ארון מסבירה כי מערכת העצבים של אנשים רגישים מאד מאורגנת באופן השונה מהרגיל אצל הממוצע. היא מעוררת ביתר קלות ומהירות.
תהליך קליטת האינפורציה ועיבודה , אצל אנשים אלו שונה. קיים תהליך קליטת מיידע רב יותר , הרגיש מאד לגירויי החוץ , לרעשים , קולות, ריחות , מגע ,טעמים ,סביבה רבת משתתפים . על דקויות ,גוונים וניואנסים , כאשר "הפילטר": מנגנון סינון הגירויים – הקשב – אינו פועל כהלכה .
– הם מוצפים בפרטים ואינפורמציות , מוצפים בגירויים בעוצמות גבוהות , חושיהם מחודדים יותר, חווים רגשות בעוצמות גבוהות, הם חווים גירויי יתר, עוררות יתר , לעיתים נוטים אנשים רגישים מאד , מתוך קשייהם וקשיי השתלבותם בחברה לבחור בהימנעויות . מגיבים בתגובות פחד, של עכבות , נוהגים בהיסתגרות , היתכנסות , הימנעות . ניתפסים ע"י אחרים כביישניים, נסוגים, שקטים. כתוצאה מניסיונות עבר לא מוצלחים, הם נוטים להיות זהירים במצבים חדשים, הם ניבהלים בקלות יתרה, מתעייפים מהר, נוטים לחפש סביבה שקטה ומעוטת גירויים, זקוקים לשקט ומרחב, כדי יוכלו להירגע , להתאושש, לקחת זמן כדי להרהר בדברים העוברים עליהם, לעבד את עומס הגירויים והתחושות ולחזור לשלווה.
לעיתים מפתחים בעלי ה – HSP – בעייתיות בנושאים כגון :ערך עצמי, דימוי עצמי, ביטחון עצמי, היכולת לגיבוש רצונותיהם האותנטיים. תחושות של חרדה, חרדה חברתית, תחושות דיכאוניות.
April 8, 2010 by Lin Edwardse
(PhysOrg.com) — An exploratory study has examined
highly sensitive people and found the first evidence of
neural differences between them and less sensitive people.
Most studies have focused on the social implications of these
traits, but the new study concentrates on the differences in
how people's brains respond to stimuli
(מחקר – ראה : ניספחים).
טיפול וכלי סיוע:
המודעות לקיומה של תכונה מולדת זו – רגישות גבוההHSP : – להגדרתה, לתופעותיה, חשובות לשם ההתמודדות.
הבנת התכונה ובכך הפסקת הצורך השוחק להילחם בה, ההבנה כי אכן מדובר במצב מיוחד ומוגדר, המצריך התייחסות נכונה ומבינה.
הבנה כזו, הכוללת גם את ההבנה עצמית: כגון: גופו של האדם הרגיש, אכן רגיש יותר ועלול להגיב חזק יותר לתרופות ולפרוצדורות רפואיות אשר לזולת אחר יהיו שוליות בהשפעתן, אינפורמציה זו חייבת להיות מועברת לדמויות המטפלות כגון : רופאים ,ובעת פרוצדורות רפואיות.
הפניית הכוחות לרכישת כלים ומיומנויות כדי לחיות עימה באופן מייטבי – מסייעת .
שכן בעזרת כלים הנכונים ניתן, לסייע למערכת העצבים הרגישה להתמודד טוב יותר עם גירויים והצפתם.
כלים כגון, המשלבים את השפעת הגוףנפש, העוזרים בהפחתת עוררות יתר, וסטרס , המסייעים לאיזון הנפשי והפיזי : אורח-חיים מאוזן, מדטציה , הרפייה ודימיון מודרך, התנועה ופעילות גופנית הקשובה לגוף כגון : טאי-צ'י, יוגה..
לדעת להפסיק – על מנת לנוח, לדעת כי התנהלות זו הינה לגיטימית, לדעת לישון כפי שהגוף זקוק, מפני שהגוף זקוק, תזונה מאוזנת ..
כלים המאפשרים להחזיר להרמוניה ולאיזון את מערכת העצבים המגורה אולי – בקלות יתרה מגירוי יתר או חוסר גירוי מוחלט.
ההבנה והקבלה העצמית המאפשרת לפרט לקחת לעצמו את הדרוש לו לשם דרכו הנכונה: זמן, מחשבה ולעיבוד הגירויים, שהות עבור עיבוד, עיכול התהליכים והנושאים העוברים עליו .
אדם רגיש מאד אשר גדל בילדותו , והוא מוקף בתמיכה קבלה וחום יוכל להתפתח להיות בוגר בריא ומאושר יותר, מאשר אלו אשר לא חוו ילדות עוטפת, ולכן סבלו מחסרונות הרגישות המעוצמת, מבלי לפתח איזונים, וויסותים והבנה.
אולם עבודת פיתוח סביבה מכילה כזו , ויכולת הטיפול העצמי הטובה ניתנית להיעשות בכל שלב:
ללמוד לחזק ולגבש את תחושת העצמי, לממש את האפשרויות והרצונות העצמיים,ללמוד להתמודד עם מצבים חברתיים.
לרכוש מיומניות חברתיות.
ללמוד את עצמם: מתי ואיך לצאת אל הסביבה החיצונית, מתי ואיך להיות קשוב לצורך להיתכנס פנימה לשם חזרה לאיזון ולרגיעה.
מהם הכלים המסייעים לכל פרט אינדווידואלית , להירגע ולהפחית גירויים ומתחים.
לוויסות העצמי, היומיומי של רמת המתחים. וויסות הרמוני יותר של הרגשות והתחושות, פחות תנודתיות מערערת, זרימה המאפשרת הסתגלות תקינה יותר,
מעיקה פחות , פחות תובעת כוחות, מהם הגבולות הנכונים עם הזולת . כאלה – אשר יאפשרו מערכות יחסים בינאישיים שוטפים, לא מאיימים, לא מציפים או
סוחטים מדי. האיזון שבין להיות ביחד, בחברה ולהיות לבד. יצירת ה"מיכל " העצמי המאפשר להיות עם האחרים ובו -זמנית עם ה: עצמי".
כלי הפסיכותרפיה הינו כלי העשוי לסייע בתהליך זה של התכווננות, של מציאת נתיבי קבלה עצמית של מציאת המקום המאוזן והקשוב בעולם ועם העולם.
Psychoanalysis] is, and should be, only a means for giving the
individual trends breathing-space, for developing them and
bringing them into harmony with the rest of the personality. . . .
The best result . . . is that he shall become in the end what he really
is, in harmony with himself. . . . We yield too much to the
ridiculous fear that we are at bottom quite impossible beings.
Jung, 1913, para. 441-442)g)
The Princess and the Pea
by
Hans Christian Andersen
(1835)
Once upon a time there was a prince who wanted to marry a princess; but she would have to be a real princess.
He travelled all over the world to find one but nowhere could he get what he wanted
There were princesses enough, but it was difficult to find
out whether they were real ones.
There was always something about them that was not as
it should be So he came home again and was sad, for he
would have liked very much to have a real princess.
One evening a terrible storm came on;
there was thunder and lightning, and the rain poured down
in torrents. Suddenly a knocking was heard at the city gate,
and the old king went to open it.
It was a princess standing out there in front of the gate.
But, good gracious! what a sight the rain and the wind
had made her look.
The water ran down from her hair and clothes; it ran
down into the toes of her shoes and out again at the heels.
And yet she said that she was a real princess.
“Well, we'll soon find that out,” thought the old queen.
But she said nothing, went into the bed-room, took all
the bedding off the bedstead, and laid a pea on the bottom;
then she took twenty mattresses and laid them on the pea,
and then twenty eider-down beds on top of the mattresses.
On this the princess had to lie all night. In the morning she
was asked how she had slept.
“Oh, very badly!” said she. “I have scarcely closed my eyes
all night. Heaven only knows what was in the bed, but I was
lying on something hard, so that I am black and blue all over
my body. It's horrible!”
Now they knew that she was a real princess because she
had felt the pea right through the twenty mattresses and the
twenty eider-down beds.
Nobody but a real princess could be as sensitive as that.
So the prince took her for his wife, for now he knew that
he had a real princess; and the pea was put in the museum,
where it may still be seen, if no one has stolen it.
There, that is a true story.